הסכם מייסדים

לייעוץ משפטי התקשרו: 03-9020990

או השאירו פניה לקבלת שיחה חוזרת:

הסכם מייסדים הינו הסכם שנערך בין שותפים שעומדים לייסד חברה יחדיו, כדי להסדיר מלכתחילה את אופן הקמת החברה וניהולה, ואת היחסים בין הצדדים. מדובר בסוגיות כגון חלוקת המניות והתפקידים בין המייסדים, שמירת זכויות המייסדים, מנגנונים לפרידה, ועוד. 

ככלל, אין חובה משפטית לערוך הסכם מייסדים כדי לייסד חברה (להבדיל מתקנון החברה, למשל, וכפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן). עם זאת, מומלץ מאד לערוך הסכם זה כדי להגדיל את הסיכויים לניהול מיטבי של החברה ולמנוע מחלוקות מיותרות במהלך קיומה בפועל, בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. גם אין חובה לערכו דווקא לפני ייסוד החברה וניתן לערכו אף לאחר מכן, אולם מומלץ לערכו מוקדם ככל הניתן, בדיוק מאותה סיבה.

למה חשוב להיעזר בעו"ד לצורך עריכת הסכם מייסדים?

כדי שהסכם המייסדים יהיה באמת יעיל, מומלץ למייסדים שלא להסתפק בטיוטא סטנדרטית שניתן להוריד מהאינטרנט, אלא להיעזר בעו"ד מקצועי ומנוסה, שיערוך את ההסכם באופן שמתאים לצרכים האישיים של המייסדים ולנסיבות הספציפיות של אופי החברה. 

לשם כך חשוב לבחור בעו"ד שבקי ומנוסה בעריכת הסכמי מייסדים בפרט ודיני חברות בכלל, אשר יוכל לסייע להם להגיע להסכם מוצלח, יציב, ובר קיימא. בין היתר, אותו עו"ד יוכל לסייע בניהול המו"מ, לגשר על פערים כדי להגיע להסכמות שמקובלות על כל הצדדים, להסב את תשומת לבם להתרחשויות אפשריות שעתידות להתרחש בחיי החברה ושכדאי להסדיר אותן מלכתחילה במסגרת ההסכם, לדייק בניסוחים ובניואנסים של סעיפי ההסכם כדי למנוע מחלוקות מיותרות לגבי פרשנותם, לוודא שההסכם אינו סותר את תוכנו של תקנון החברה, ועוד.    

המונח הסכם מייסדים אינו מתייחס דווקא לסוג מסוים של פעילות, וכל האמור להלן מתייחס לכל סוג של הסכם מייסדים, בין אם מהות העסק הוא חברת נדל"ן, חברת הייטק, חנות מכולת או פעילות בחו"ל. ניתן לעתים להשתמש במונחים דומים לסוג הסכם שכזה, אך במהות מדובר באותו סוג הסכם, לדוגמא: הסכם שותפים, הסכם בעלי מניות, הסכם ייסוד חברה. ובאנגלית: Founders Agreement, Shareholders Agreement, Partnership Agreement, Founding Agreement וכו'.

מה ההבדל בין הסכם מייסדים לתקנון חברה?

הסכם המייסדים דומה במידה רבה לתקנון החברה, אך למרות קיימים מספר הבדלים מרכזיים ביניהם, ובהם:  

1. חובת עריכה

כפי שצויין לעיל, למרות שמומלץ מאד לערוך הסכם מייסדים, אין חובה חוקית לערוך אותו לצורך רישום חברה ברשם החברות, והוא איננו נמנה על חלק ממסמכי ההתאגדות של החברה. 

לעומת זאת, חוק החברות מחייב לערוך תקנון חברה כחלק ממסמכי ההתאגדות של החברה, ועל כן לא ניתן להקים ולרשום חברה בלעדיו. 

2. כפיפות

גם תקנון החברה מוגדר כסוג של הסכם, וזאת בין בעלי המניות לבין עצמם. 

אולם, בעוד שהסכם המייסדים מחייב רק את המייסדים/בעלי המניות הראשונים שחתומים עליו, אזי תקנון החברה מחייב את כל בעלי המניות בחברה. כלומר, לא רק את מייסדי החברה, אלא גם את כל   בעלי המניות שיצטרפו לחברה לאחר הקמתה. 

3. שינוי

כמו כל הסכם רגיל אחר, גם הסכם מייסדים ניתן לשנות רק בהסכמת כל הצדדים שחתומים עליו. 

לעומת זאת, תקנון החברה הינו הסכם יוצא דופן, במובן זה שניתן לשנותו גם ללא הסכמת כל בעלי המניות, וניתן להסתפק בהסכמת רוב רגיל של בעלי המניות שהתקבל באסיפה הכללית של החברה, וזאת אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון החברה עצמו.

4. שקיפות

הסכם המייסדים הינו הסכם פרטי, שאינו חשוף לציבור, להבדיל מתקנון החברה, שבו כל אחד מהציבור רשאי לעיין, בכפוף לתשלום אגרה לרשם החברות. 

כתוצאה מכך צד שלישי רשאי להסתמך על תקנון החברה כחלק מהתקשרותו עם החברה, להבדיל מהיעדר היכולת להסתמך על הסכם המייסדים שאינו מסמך פומבי.

מהם הסעיפים המרכזיים שיש לכלול בהסכם מייסדים?

כפי שצויין לעיל, יש לערוך כל הסכם מייסדים בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, לרבות אופי החברה והצרכים האישיים של המייסדים. עם זאת, ישנם מספר סוגיות מרכזיות וסעיפים נפוצים שמקובל להכליל בהסכמי המייסדים (אם כי חלקם נפוצים יותר בהסכמים לייסוד חברת סטארט אפ), ובהם הסעיפים הבאים:

1. הקמת החברה ומטרותיה

סעיף זה נועד לעגן את התחייבות המייסדים להקים את החברה ולרשום אותה ברשם החברות בסמוך לאחר מועד חתימת הסכם המייסדים. לשם כך יש לקבוע ולהגדיר, בין היתר, את שם החברה, מטרת הקמתה וסוג עיסוקה, וכתובתה (למיקום החברה, בארץ או בחו"ל, יש משמעות רבה, לרבות מבחינת סוגיות מיסוי, קבלת הטבות מהמדינה, ורגולציה).  

2. הון המניות

יש לקבוע את מבנה הון המניות של החברה, שכולל את  ההון הרשום, המונפק, והנפרע שלה, לקבוע מהן הזכויות שצמודות לכל סוג של מניות, ככל וישנם מספר סוגי מניות, ולחלק את המניות בין המייסדים. 

3. האסיפה הכללית

יש לקבוע תנאים לקיום האסיפות הכלליות של בעלי המניות של החברה, מועד קיומן, הרוב הנדרש לקבלת החלטות.

4. דירקטוריון החברה

דירקטוריון החברה הינו האורגן שמתווה את דרך פעילותה העסקית של החברה ומפקח על הנהלת החברה, ועל כן להחלטותיו יש חשיבות רבה להצלחת החברה. לפיכך חשוב לקבוע בהסכם מי יהיו הדירקטורים הראשונים של החברה, אופן מינוי יתר הדירקטורים, מהן ההחלטות שהם יהיו מוסמכים לקבל, והרוב הנדרש לקבלת החלטות והקוורום לקבלת החלטות אלו. 

5. בעלי תפקידים בחברה וסמכויותיהם

יש למנות את בעלי התפקידים בחברה ומורשי החתימה שלה. רצוי גם להסדיר את פתיחת חשבון הבנק של החברה, כולל הגדרת מורשי החתימה של החברה בו. 

6. מימון החברה

יש להסדיר את אופן מימון החברה, בעיקר בשלביה הראשוניים: הון עצמי של מייסדי החברה, הלוואת בעלים, או גיוס הון ממקורות חיצוניים. מה קורה במידה ובעל מניות לא שם את חלקו, דילולי בעלי מניות וכו'.

7. רווחי החברה

מקובל לקבוע שרווחי החברה ישמשו למימון השקעות בחברה וחלוקת דיבידנד, לאחר פרעון חובות החברה והחזר הלוואת בעלים, כאשר נהוג לקבוע אחוז מסוים מהרווחים שחובה לחלק כדיבידנד, זאת בכדי לשמור על זכויות בעלי מניות המיעוט לקבלת רווחים. 

8. קניין רוחני

כדי להגן על זכויות החברה, ניתן לקבוע סעיף לפיו המייסדים מוותרים על כל זכות קניין רוחני בפיתוחים של החברה.

9. סודיות ואי-תחרות

הסדרים למניעת זליגת מידע חיוני של החברה  באמצעות הגבלת האפשרות של מייסדי החברה לחשוף מידע סודי שלה, והגבלת יכולתם לעבור לחברות מתחרות במשך פרק זמן מסויים לאחר פרישתם מהחברה. 

10. יישוב מחלוקות וסכסוכים בחברה

חשוב לקבוע מנגנונים שונים לצורך יישובם של מחלוקות וסכסוכים בחברה באופן מכובד ומחוץ לכתלי בית המשפט, כגון הליך גישור, הליך בוררות, הליך במבי (buy me buy you), ועוד.

11. פירוק או היפרדות

יש לקבוע את אופן חלוקת נכסי החברה (לרבות נכסי הקניין הרוחני)  ומניותיה במקרה של פירוק החברה או עזיבת מייסד. 

12. עבירות המניות

מומלץ לקבוע הסדרים שונים אשר מגבילים את אופן העברת/מכר המניות של החברה, וזאת כדי למנוע ככל הניתן את האפשרות של מכירתן לצד שלישי שאינו רצוי מבחינת יתר מייסדי החברה, ובהם ההסדרים הבאים: 

  • זכות מצרנות (Pre-emptive Right).  מתן זכות למייסדי החברה ובעלי המניות הקיימים בחברה לשמר את אחוז החזקתם בחברה ולמנוע את דילולו במקרים של הנפקת מניות חדשות כחלק מגיוס הון עתידי, באמצעות מתן זכות ראשונים לרכוש את המניות החדשות (ככל שברצונם לעשות כן) לפני משקיעים אחרים באותו המחיר המוצע למשקיעים אחרים (או במקרים מסוימים בהנחה על המחיר המוצע למשקיעים אחרים). 
  • זכות הצעה לרכישה ראשונה. סעיף שקובע שאם אחד מבעלי המניות ירצה למכור את מניותיו בחברה, הוא יהיה מחוייב להציע אותן בראש ובראשונה ליתר בעלי המניות בחברה, שרשאים להסכים לרכוש אותן תוך פרק קצוב ומוגדר מראש. רק אם הם לא יסכימו לרכוש אותן, יוכל בעל המניות להציע אותן לצדדים שלישיים, אם כי בכפוף לאותם תנאים לפיהם הוא הציע למכור אותן ליתר בעלי המניות. בהקשר זה חשוב לציין כי רבים נוטים לבלבל בין המונח זכות לרכישה ראשונה לזכות סירוב – זכות הסירוב משמעה שברגע שמגיעה הצעה מצד שלישי אזי יש להפנותה לשאר בעלי המניות. זכות ההצעה הראשונה אומרת שבמידה ובעל מניות מעונין למכור את מניותיו הוא מחויב להציע ראשית לשאר בעלי המניות, כלומר: במצב זה לא קיימת הצעה מצד שלישי.
  • זכות הצטרפות למכירת מניות  (Tag Along). הסדר שקובע שאם מי מבעלי המניות קיבל הצעה למכור את המניות שלו בחברה (לעשות אקזיט), יוכלו גם יתר בעלי המניות בחברה להצטרף לאותה עסקה ובאותה תנאים. בהקשר זה חשוב להבחין בין זכות הצטרפות יחסית לזכות הצטרפות מלאה – בזכות הצטרפות מלאה יכול בעל המניות האחר להצטרף לעסקה עם כל מניותיו כך שהרוכש יהיה חייב לרכוש את כל 100% המניות בחברה. בזכות הצטרפות יחסית אזי סה"כ כמות המניות הנמכרת תהיה הכמות שהוצעה פשוט בעל המניות שקיבל את ההצעה ימכור רק חלק מהכמות ובעל המניות שמצטרף ימכור חלק נוסף.
  • חובת הצטרפות למכירת מניות – מכירה כפויה  (Bring Along) . במקרה שבו צד שלישי הציע הצעה לרכוש את כל מניות החברה, ורוב משמעותי של בעלי המניות בחברה הסכים לה (בדרך כלל מדובר בלפחות 75% מבעלי המניות בחברה),  אזי ניתן לחייב ולאלץ את יתר בעלי המניות  למכור לו גם את המניות שלהם, ובכך לאפשר לאותו קונה לקנות כל מניות החברה. מנגנון זה נוצר כדי למנוע מצב שבו בעלי המניות המיעוט יוכלו לטרפד הצעת רכישה של כל מניות החברה שמקובלת על רוב בעלי המניות. 
  • שימור אחוז המניות של מייסדי החברה / בעלי המניות הקיימים בחברה. מומלץ לקבוע הסדרים שונים לשימורו של אחוז האחזקה של מייסדי החברה והגנתו מפני דילול במקרים של הנפקת/הקצאת מניות חדשות לצורך גיוס הון עתידי, ובהם 
  • הגנת אנטי דילול (Anti-Dilution Protection).  הסדר זה נועד להגן על מייסדי החברה ו/או על משקיעים בסיבובים מוקדמים מפני דילול אחזקותיהם בחברה במקרה שבו החברה תקצה מניות חדשות בסכום נמוך יותר מהסכום הראשוני השקיעו המייסדים, וזאת באמצעות הקצאת מניות נוספות למייסדי החברה בהיקף שישמור על אחוז אחזקותיהם בחברה, ולפי נוסחאות חישוב שונות. כמות המניות שיוקצו מחושבת על בסיס נוסחאות ייעודיות, בהתאם למצב הנתון ולמוסכם על הצדדים, כאשר שני המנגנונים הנפוצים הם: הגנה מלאה מדילול (Full Ratchet) והגנה "ממוצעת" (Weighed Average).

13. הבשלת מניות (Vesting)

ישנן חברות סטארט אפ  אשר עקב מגבלות לתשלום משכורות באמצעות הון זמין, נוהגות להציע למייסדים ולאנשי המפתח של החברה מניות בחברה במקום תשלום משכורות בתמורה לעבודתם בחברה. אולם, הסדר זה עלול לעורר בעיות במקרה שאותם עובדים יעזבו את החברה ועם זאת יחליטו לשמור על מניותיהם בה, שאז יתר בעלי המניות שנותרים בחברה עלולים למצוא את עצמם "תקועים" עם בעלי מניות מיעוט שאינם רצויים מבחינתם. 

ניתן לפתור בעיה זו באמצעות הסדר "הבשלת מניות", שקובע שהעובד יקבל את המניות (או אחוז מסויים מהן) באופן מלא רק בכפוף לתנאים מסויימים, כגון הישארות בחברה למשך פרק זמן מינימאלי, אחרת לחברה תהיה זכות אוטומטית לרכישת המניות בחזרה (Repurchasing). ניתן למשל לקבוע שלוח הזמנים להבשלת המניות ייארך 5 שנים, וכי בעל המניות יהיה חייב להישאר בחברה לפחות שנה, אחרת הוא ייאבד את כל המניות שלו. לאחר השנה הראשונה, 20% ממניותיו  יבשילו אוטומטית, כאשר בכל שנה לאחר מכן יבשילו עוד 20% מהמניות. 

14. Reverse Vesting

ניתן לקבוע הסדר נוסף להתמודדות עם עזיבת עובד שהינו גם בעל מניות בחברה בחברה, וזאת בנסיבות בעייתיות כגון הפרה מהותית של בעל המניות את הסכם העסקתו בחברה, התנהגות בלתי הולמת, או לפני שהוא הגיע לאבן דרך קריטית מבחינת יעדי החברה, לפיו אותו בעל מניות יחוייב להחזיר את מניותיו לחברה לפי המחיר שהוא שילם עבורן או שווי שוק (לפי הנמוך מביניהם). 

סיכום דבר

בשל העובדה כי חלק מהמנגנונים הינם סודיים ואין רצון כי יפורסמו באופן פומבי, ,אזי מנגנונים כגון: מימון, אי תחרות, סודיות, דילולים והגנות מדילולים, יופיעו אך ורק בהסכם המייסדים, ולא בתקנון שהינו מסמך פומבי. זו בדיוק הסיבה לקיומם של שני מסמכים אלו.

כמובן שמאמר זה הינה סקירה חלקית בלבד של נושא "הסכם המייסדים", כאשר לכל מנגנון שתואר לעיל קיימים גרסאות שונות ומצבי עולם שונים, אשר אין זה להיכנס לתיאורם המלא במאמר קצר זה. בכל שאלה והתייעצות, ניתן לפנות למשרד שמעוני – אוחיון.

מאמר זה נכתב על ידי עו"ד שחר שמעוני, שותף בכיר במשרד שמעוני – אוחיון. עו"ד שמעוני מתמחה בדיני חברות ודיני חוזים, ומייצג הן חברות, הן מייסדים והן משקיעים. ניתן לפנות לעו"ד שמעוני באמצעות דואר אלקטרוני shachar@soc-law.co.il. 

לייעוץ משפטי התקשרו: 03-9020990

או השאירו פניה לקבלת שיחה חוזרת:

תחומי התמחות בנדל"ן
אודות משרדנו

ברוכים הבאים למשרד עורכי דין שמעוני-אוחיון.

המשרד מתמחה ב-3 תחומי ליבה: