הפרת חוזה
לייעוץ משפטי התקשרו: 03-9020990
או השאירו פניה לקבלת שיחה חוזרת:
מהי הפרת חוזה?
הפרת חוזה מתרחשת כאשר אחד הצדדים לחוזה מבצע מעשה מסוים בניגוד למה שהוסכם בחוזה, או כאשר הוא אינו מבצע מעשה מסויים שאותו הוא התחייב לבצע במסגרת החוזה. הפרה יכולה להתבצע הן במעשה והן במחדל, והוראות החוק לעניין שני מצבים אלו זהות.
לדוגמא, נניח שהצדדים התקשרו בהסכם לפיו צד א' ימכור לצד ב' יהלום אמיתי בגודל מסויים, בתמורה לסכום מסויים, שישולם במלואו במועד מסויים. אולם, בפועל, המוכר מסר לקונה יהלום קטן יותר, או שהקונה שילם רק חלק מסכום התמורה, או שהוא שילם את מלוא הסכום אך באיחור, וכיו"ב.
החוק העיקרי שמסדיר בארץ את סוגיית הפרת החוזה הינו חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, שמכונה בקיצור "חוק התרופות".
סעיף 2 לחוק התרופות מקנה לצד הנפגע שלושה כלים להתמודדות עם הפרת החוזה כלפיו, אשר בשפה המשפטית, מכונים "סעדים" או "תרופות":
- ביטול החוזה.
- אכיפת החוזה.
- פיצויים בגין הפרת החוזה.
מכיוון שלא ניתן לתבוע בו זמנית הן את ביטול החוזה והן את אכיפתו, החוק מאפשר לצד הנפגע לבחור בין שני הסעדים הללו, וגם לתבוע בנוסף לכל אחד מהם תשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת החוזה.
הפרה רגילה לעומת הפרה יסודית
חוק התרופות מבדיל בין שני סוגים של הפרה: הפרה רגילה, והפרה יסודית, שהינה חמורה יותר. לאבחנה זו יש נפקות בעיקר לגבי זכות הנפגע לבטל את החוזה עקב הפרתו, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
הפרה רגילה הינה "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה" (סעיף 1(א) לחוק).
ואילו הפרה יסודית הינה "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם הייתה סבירה בעת כריתת החוזה." (סעיף 6 לחוק).
כלומר, ישנם למעשה שני סוגים של הפרה יסודית. סוג אחד עוסק בהפרה שהינה כה חמורה, עד שאם הצד לחוזה היה יודע מלכתחילה שהיא עלולה להתרחש, הוא בכלל לא היה טורח לחתום על החוזה, או לחלופין מדובר במצב שבו כל בר-דעת מבין שלא ניתן להמשיך בחוזה במצב שכזה, ולכן יש להפסיקו. אם נחזור לדוגמא של ההסכם למכר היהלום, הפרה יסודית של הסכם זה תתבטא למשל במסירת יהלום מזויף לקונה, או שהקונה לא שילם . הסוג השני עוסק בהפרה שהוסכם עליה מראש בין הצדדים במסגרת ההסכם שהיא תיחשב להפרה יסודית. למשל, במקרה שבו הוסכם שאם המוכר ימסור לקונה את היהלום באיחור של עד שבוע ימים – הדבר יהווה הפרה רגילה, אולם אם הוא ימסור את היהלום באיחור של מעל שבוע ימים – הדבר יהווה הפרה יסודית. מקובל להגדיר בחוזים סעיפים מסוימים מהותיים אשר הפרתם מהווה הפרה יסודית. הפרקטיקה והפסיקה מלמדות כי סימון כל סעיפי החוזה כסעיפים מהותיים עשוי לגרום לביטול סעיפי ההפרה היסודית המסומנים – יש לעבור סעיף סעיף בחוזה, ולסמן רק את הסעיפים (ועדיף אם אפשר, את תתי הסעיפים) שהם באמת ובתמים הסעיפים המהותיים.
הפרה צפויה
סעיף 17 לחוק התרופות מכיר בסוג נוסף של הפרה, בשם "הפרה צפויה". מדובר במצב שבו טרם התרחשה הפרת החוזה, אך אחד הצדדים הודיע שהוא אינו מתכוון לקיים את החוזה, או שמסתמן שאחד הצדדים לא יוכל או לא ירצה לקיים את החוזה. שוב, גם במקרה זה החקיקה מדברת על מעשה או מחדל, כלומר במידה ונראה שצד לא מתכוון לבצע התחייבות מסוימת או פעולה מסוימת – הרי שהדבר ייכנס לגדר הפרה צפויה.
במקרה כזה, הצד שעלול להיפגע מההפרה הצפויה רשאי לתבוע עוד לפני שהיא התרחשה את אכיפת החוזה, או ביטולו, ואף לתבוע פיצויים, אולם אם הוא יתבע אכיפה, בית המשפט ייתן לו צו לאכיפת החוזה רק בהתאם למועד המקורי לביצוע כפי שנקבע בחוזה.
זכות הנפגע לבטל את החוזה עקב הפרתו
סעיף 7 לחוק התרופות מקנה לנפגע את הזכות לבטל את החוזה עקב הפרתו, אולם הוא מבדיל לעניין אופן מימוש הזכות לביטול בין הפרה רגילה להפרה יסודית, וזאת לגבי שני אלמנטים: הצורך בשיגור התראה למפר לפני ביטול החוזה והיקף ביטול החוזה עקב ההפרה.
(א) שיגור התראה לפני ביטול החוזה
המדובר בהתראה שדורשת מהמפר לתקן את הפרת החוזה תוך פרק זמן סביר, כך שאם המפר לא יתקן את ההפרה בתוך אותו פרק זמן, יהיה הנפגע זכאי לבטל את החוזה.
סעיף 7 לחוק קובע בעיקרו שכאשר מדובר בהפרה רגילה, יש צורך במשלוח התראה למפר לפני ביטול החוזה, ואילו כאשר מדובר בהפרה יסודית, אין צורך במשלוח התראה זו, והנפגע יוכל לבטל את החוזה לאלתר, באופן מיידי (עם זאת, אין פירוש הדבר שהצדדים אינם רשאים לקבוע ביניהם בחוזה שגם במקרים של הפרות יסודיות מסויימות, יהיה הנפגע מחוייב לשלוח למפר התראה קודם לכן).
(ב) היקף ביטול החוזה עקב ההפרה
ההבדל הנוסף בין הפרה רגילה להפרה יסודית מתקיים כאשר ניתן להפריד בין סעיף החוזה שהופר ליתר סעיפי החוזה שלא הופרו.
אם מדובר בהפרה רגילה של הסעיף שהופר – הנפגע יהיה רשאי לבטל רק את אותו סעיף.
אולם, אם מדובר בהפרה יסודית של הסעיף שהופר – הנפגע יהיה רשאי לבטל לא רק את אותו סעיף, אלא גם את החוזה כולו, וזאת לפי בחירתו (סעיף 7(ג) לחוק התרופות). כמובן שהפרה רגילה "המתגלגלת" להיות הפרה יסודית מזכה אף היא בביטול כל החוזה כולו.
אם לסכם את האמור לעיל, אזי כאשר מדובר בהפרה רגילה, הנפגע צריך לשלוח למפר התראה לפני ביטול החוזה, וככל שניתן להפריד בין הסעיף שהופר ליתר סעיפי החוזה, הוא יהיה זכאי לבטל רק את הסעיף שהופר. לעומת זאת, כאשר מדובר בהפרה יסודית, הנפגע אינו צריך לשלוח למפר התראה לפני ביטול החוזה אלא הוא רשאי לבטלו באופן מיידי, וככל שניתן להפריד בין הסעיף שהופר ליתר סעיפי החוזה, הוא יהיה זכאי לבחור בין ביטול רק הסעיף שהופר לבין ביטול החוזה כולו.
איך מבטלים את החוזה? ביטול החוזה כשלעצמו יבוצע באמצעות שליחת הודעת ביטול מהצד הנפגע לצד המפר (סעיף 8 לחוק התרופות).
ככל שהנפגע בחר לבטל את החוזה, וזאת בין כשמדובר בהפרה רגילה ובין כשהמדובר בהפרה יסודית, אזי כל חייב להשיב לצד השני את מה שהוא קיבל ממנו לפי החוזה, או לשלם לו את שוויו אם ההשבה הינה בלתי אפשרית או בלתי סבירה (סעיף 9 לחוק התרופות). חיוב זה מכונה "סעד השבה" או "פיצויי השבה". כמובן שבמידה ולצד הבוחר לבטל את החוזה נגרמו נזקים, הרי שהוא רשאי לקזז את הנזקים מתוך "פיצויי ההשבה".
זכות הנפגע לאכוף את החוזה חרף הפרתו
כאמור, הנפגע רשאי לבחור בין ביטול החוזה לבין אכיפתו, ככל שהוא עומד על קיומו. עם זאת, סעיף 3 לחוק התרופות קובע שהנפגע לא יוכל לתבוע את אכיפת החוזה בכל אחד מהמקרים הבאים:
- החוזה אינו בר-ביצוע. כלומר, לא ניתן מבחינה מעשית לקיים את החוזה בפועל.
- חוזה למתן עבודה אישית או שירות אישי. כלומר, כאשר מדובר בחוזה למתן עבודה/שירות באופן אישי, והמפר אינו מעוניין לספקם, לא ניתן לכפות עליו לקיים את החוזה.
- ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית משפט או לשכת ההוצל"פ.
- אכיפת החוזה הינה בלתי צודקת בנסיבות העניין. לא קיימת רשימה ברורה של כללים שלפיהם ניתן לקבוע האם המדובר באכיפת חוזה בלתי צודקת או לאו. לפיכך בפסיקה נקבע שקביעה זו תיעשה לפי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו, ובהתאם לשיקול הדעת של בית המשפט.
זכות הנפגע לקבל פיצויים בגין הפרת החוזה
בנוסף לזכות לבטל את החוזה או לדרוש את אכיפתו, הנפגע זכאי גם לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת החוזה, כולל אובדן רווחים, בתנאי שהמדובר בנזקים שניתן היה לצפות מראש שהם יקרו במקרה שהחוזה יופר, וכן בתנאי שהוא הוכיח את עצם קיומם של אותם נזקים ואת שיעורם (בכפוף לחריגים מסויימים).
חובת הקטנת הנזק
בצד חובת המפר לשלם את הפיצויים לנפגע, גם מוטלת על הנפגע החובה למנוע או להקטין באמצעים סבירים את הנזקים שנגרמו לו עקב הפרת החוזה, ועל כן הוא יהיה זכאי לקבל פיצויים מופחתים בגין נזקים שהוא היה יכול למנוע או להקטין באמצעים סבירים, בשעה שהוא לא טרח לנקוט בהם.
מצד שני, ככל שהנפגע טרח לנקוט באמצעים להקטנת הנזק, הוא יהיה זכאי לקבל גם פיצויים בגין ההוצאות הסבירות שהוא הוציא לשם כך. חובה זו נגזרת אף מעיקרון תום הלב אשר הינו עיקרון-על בדיני החוזים במסגרתו חייב כל צד לנהוג בתום לב כלפי הצד האחר, וחובת הקטנת הנזק הינה חלק מעיקרון זה.
סוגי פיצויים
דיני החוזים בארץ מכירים בכל מיני סוגים של פיצויים, ביניהם:
- פיצויי הסתמכות ("פיצויים שליליים"), שנועדו להעמיד את הנפגע במצב שבו הוא היה לפני הפרת החוזה.
- פיצויי קיום ("פיצויים חיוביים"), שנועדו להעמיד את הנפגע במצב בו החוזה היה מקויים.
- אם ספק הפר התחייבות לספק מוצר/שירות מסויים ללקוח, ועקב כך הלקוח נאלץ לקנות את אותו מוצר/שירות מספק אחר במחיר גבוה יותר, אזי הספק המפר יחויב לשלם ללקוח פיצויים בגובה ההפרש שבין הסכום שהלקוח היה אמור לשלם לו לבין הסכום שהלקוח שילם בפועל.
- צד שהפר התחייבות לשלם סכום כסף, יחויב לשלם לנפגע, בנוסף לאותו סכום כסף, גם את הפרשי הריבית על אותו הסכום מיום הפרת ההתחייבות ועד ליום התשלום בפועל, וזאת בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, אא"כ בית המשפט קבע שיעור אחר. צד אשר הפר התחייבות וגרף רווחים כתוצאה מכך, לדוגמא: צד אשר התחייב למכור מוצר / שירות במחיר נתון, ומכר לצד אחר במחיר גבוה יותר, יחויב להעביר את הרווח שגרף מהצד האחר, וזאת מכוח עיקרון "עשיית העושר ולא במשפט", אשר גם הוא מהווה עיקרון-על במשפט הישראלי.
- במקרים מסויימים ניתן לקבל גם פיצויים בגין נזק לא ממוני, כלומר, נזק נפשי להבדיל מנזק כספי, וזאת בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
- פיצויים מוסכמים, קרי, פיצויים שהצדדים הסכימו עליהם מראש וקבעו בחוזה שהם ישולמו במקרה של הפרת החוזה. בניגוד ליתר סוגי הפיצויים, אין חובה להוכיח שנגרם נזק כתוצאה מהפרת החוזה, וגם לא חלה עליהם חובת הקטנת הנזק. עם זאת, בית המשפט רשאי להפחית (אך לא לבטל לגמרי) את סכום הפיצויים המוסכמים, אם הוא סבור שהסכום נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.
מאמר זה נכתב על ידי עו"ד שחר שמעוני, שותף בכיר במשרד שמעוני – אוחיון. עו"ד שמעוני מתמחה בדיני חברות ודיני חוזים, ומייצג הן חברות, הן מייסדים והן משקיעים. ניתן לפנות לעו"ד שמעוני באמצעות דואר אלקטרוני shachar@soc-law.co.il.
לייעוץ משפטי התקשרו: 03-9020990
או השאירו פניה לקבלת שיחה חוזרת:
תחומי התמחות בנדל"ן
- מכירת דירה
- קניית דירה מקבלן
- קניית דירה יד שנייה
- נדל"ן מסחרי
- מיסוי מקרקעין
- פירוק שותפות במקרקעין
- עסקאות קומבינציה
- מכירת דירה
- קניית דירה מקבלן
- קניית דירה יד שנייה
- נדל"ן מסחרי
- מיסוי מקרקעין
- פירוק שותפות במקרקעין
- עסקאות קומבינציה
אודות משרדנו
ברוכים הבאים למשרד עורכי דין שמעוני-אוחיון.
המשרד מתמחה ב-3 תחומי ליבה:
